המים מסמלים על חיבור מים הם האלמנט היחיד בעולם שבלתי ניתן להפריד ולחלק אותו לאטומים ולחלקים קטנים יותר ולשנות אותו, טיפת מים אחת היא אותה משמעות של כמות מים גדולה.

המילה מים נקראת ישר והפוך, וגם האותיות במלואם שוות בגמטריא: מ"ם נקראת אותו הדבר ויו"ד י' וד' עולים במספר עשר כמו י.

סוגי הגידולים של ארבעת המינים גדלים בעיקר על המים יתור משאר אילנות וגידולי שדה, אתרוג דורש מים רבים וכן ערבות קרויות ערבי נחל, וכמו כן ההדס והלולב.

אנו לוקחים את ארבעת המינים ומתחברים עם הקב"ה בנענועים כאשר האתרוג מכוון כנגד הלב ואנו מפנים אותו כלפי הקב"ה.

ארבעת המינים בצירוף הישיבה בדירת ארעי מלמדים אותנו לבטוח בה' ועל כן חג הסוכות הוא חג הבטחון, הגם שחג הסוכות חל בזמן האסיף אנו בוטחים אך ורק בכח הנותן ולא בכוחי ועוצם ידי, שהרי כל עובד אדמה יודע שהמטר והיבול תלויים בהקב"ה, וכפי הידוע לכן נקרא סדר זרעים 'אמונה'.

על פי האמור מבאר השפת אמת (תרמ"ט) את הקשר שבין חג הסוכות לשמחת תורה, כאשר בחג הסוכות אנו מתקרבים לקב"ה ובשמחת תורה הקב"ה מתדבק בנו וז"ל: "ברוך הגבר אשר הבטח בה' והיה ה' מבטחו' ובמדרש (דברים) ארלב"ח מי שבוטח בו ית' וסומך על רצונו ית' ואינו חפץ רק מה שברצונו ית' לתת לו. ע"י זה הבטחון ממשיך חיות ואלקות באותו השפע הנשפע לו ואינו נפרד מכח הנותן. 

וזה שנאמר "והיה ה' מבטחו" שחל עליו הויותו יתברך וזה שנאמר 'זוכה להיות כיוצא בו' כי השי"ת מהוה כל הוה כמו שיהיה לעתיד ה' אחד ושמו א'… וכן הענין על ידי הבטחון בימי החג הגם שהוא זמן אסיף אין האדם בוטח רק בכח הנותן ומקוים בשמיני עצרת והיה ה' מבטחו ומתדבק בחלק התורה שהוא שפע הפנימיות כנ"ל. וכפי ביטול הטבע לדבוק בו ית'. כך מתגלה הפנימיות. וכזה פרשנו בפסוק וה' הולך לפניהם יומם כו'